top of page

טיפולים נוספים

אפילפסיה

אפילפסיה היא מחלה כרונית שאיננה מדבקת, המתפתחת במוח ופוגעת באנשים בכל הגילאים. כ-50 מיליון אנשים ברחבי העולם חולים באפילפסיה, מה שהופך אותה לאחת המחלות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר בעולם.

 

טיפול מותאם יכול לעזור לרוב הסובלים מאפילפסיה בהפחתת ההתקפים, ולעיתים אפילו להפסיק אותם לחלוטין. הטיפולים המוצעים הם: תרופות הנקראות תרופות אנטי-אפילפטיות (AEDs), וניתוח להסרת חלק קטן מהמוח שגורם להתקפים.

 

כמו כן, ניתן לבצע הליך להכנסת מכשיר חשמלי קטן בתוך הגוף שיכול לעזור לשלוט בהתקפים.

אפילפסיה

טרשת נפוצה

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית דלקתית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית (הכוללת את המוח, חוט השדרה והעצבים האופטיים). המחלה גורמת לנזק לחומר המיאלין, חומר שומני המבודד את סיבי העצב ומאפשר להם לשלוח אותות חשמליים בצורה יעילה.

 

כאשר המיאלין נפגע, העברת האותות נפגעת, מה שעלול לגרום למגוון רחב של סימפטומים, כגון: חולשה ושיתוק, חוסר יציבות ואיבוד שיווי משקל, בעיות ראייה, בעיות בשלפוחית השתן ומערכת העיכול, בעיות של עיקצוץ ותחושה, וגם בעיות כמו עייפות, פגיעה בזיכרון, קשיי ריכוז, דיכאון, חרדה. הסימפטומים של טרשת נפוצה יכולים להופיע בצורה פתאומית או בהדרגה, ולהשתנות לאורך זמן. המחלה מתקדמת בקצב שונה אצל כל אדם, ויכולה לגרום לנכות משמעותית.

 

הגורמים לטרשת נפוצה אינם ידועים בוודאות, אך ההערכה היא שהמחלה נגרמת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. גורמים גנטיים תורמים לנטייה לפתח את המחלה, אך הם אינם מספיקים כדי לגרום לה. גורמים סביבתיים, כגון זיהום אויר, חשיפה לרעש או לחץ נפשי, עשויים להשפיע על התפרצות המחלה או להחמיר את הסימפטומים. טרשת נפוצה מאובחנת על סמך בדיקות רפואיות, כגון בדיקת MRI, בדיקת נוירולוגית ובדיקת נוזל השדרה. אין תרופה לטרשת נפוצה, אך קיימים טיפולים שיכולים לעזור להקל על הסימפטומים ולעכב את התקדמות המחלה. הטיפולים בטרשת נפוצה כוללים תרופות, טיפול ביולוגי וטיפול התנהגותי.

טרשת נפוצה

Brain Bioelectric Activity

שבץ מוחי הוא אירוע חירום רפואי המתרחש כאשר זרימת הדם למוח נחסמת או נקטעת. חסימה זו גורמת לנזק לרקמת המוח - הנזק עלול להיות קבוע או זמני. ישנם שני סוגים עיקריים של שבץ מוחי: שבץ איסכמי - שבץ המתרחש כאשר קריש דם חוסם את זרימת הדם למוח.

 

שבץ הֶמְוֹרָגִי: שבץ המתרחש כאשר כלי דם במוח נקרע, ודם דולף לתוך רקמת המוח. הגורמים לשבץ מוחי כוללים יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה, עישון, השמנת יתר, היסטוריה משפחתית של שבץ מוחי, והפרעות קצב. כמו כן שימוש בסמים או אלכוהול, היסטוריה של פציעה מוחית או זיקנה.

 

אין תרופה לשבץ מוחי, אך קיימים טיפולים שיכולים לעזור להפחית את הנזק למוח ולשפר את הסיכוי להחלמה: תרופות, ניתוח להסרת הקריש או לחץ הדם העודף בתוך המוח, טיפולים פיזיותרפיים, ריפוי בעיסוק או טיפול בדיבור.

שבץ מוחי

Image by Kelly Sikkema

ירידה בזיכרון היא תופעה שכיחה יחסית, שיכולה להופיע בכל גיל. היא יכולה להיגרם ממגוון גורמים, כגון: הזדקנות, מחלות, תרופות, אירועים רפואיים או גורמים כמו חוסר שינה, לחץ ואפילו תזונה לקויה או עישון.

 

יש מה לעשות כדי להאט את קצב ההידרדרות, כגון: פעילות מנטלית, מנוחה, שמירה על הגוף והתזונה. במידה והמחלה נגרמה עקב סיבה נוירולוגית, הטיפול יהיה בהתאם על ידי נוירולוג.

 

סיבות נוירולוגיות יכולות להיות מחלת אלצהיימר, דמנציה, טרשת נפוצה, שבץ מוחי או פגיעה מוחית. הטיפול הנוירולוגי יהיה בעזרת תרופות או ניתוח.

ירידה בזיכרון

ירידה קוגנטיבית

ירידה קוגניטיבית היא כאשר חווים ירידה בתפקודים כגון זיכרון, חשיבה, פתרון בעיות, ושפה. הירידה הקוגניטיבית יכולה להיות קלה או משמעותית, ומשפיעה כל פעילויות היום יום של הסובלים ממנה. ישנם מספר גורמים שיכולים לגרום לירידה קוגניטיבית.

 

 

הזדקנות: ירידה קוגניטיבית קלה היא חלק טבעי מהזדקנות, אך ירידה קוגניטיבית חמורה יותר יכולה להיות סימן למחלה נוירולוגית כמו אלצהיימר או דמנציה.

 

מחלות: מספר מחלות יכולות לגרום לירידה קוגניטיבית כמו שבץ, טרשת נפוצה, קורונה ועוד. גורמים סביבתיים כמו חשיפה לרעש או זיהום אוויר גם עלולים לגרום לירידה קוגנטיבית. חלק מהתרופות נגד דיכאון או נוגדות פסיכוזה עלולות לגרום לירידה קוגניטיבית. הסימנים והתסמינים של ירידה קוגניטיבית הם - קשיים בזיכרון, קשיים בחשיבה הגיונית, קשיים בשפה, שיכחה של מילים למשל, קושי בביצוע מטלות יומיומיות כמו נהיגה, בישול ועוד.

 

איך מטפלים? הטיפול תלוי בגורם למחלה. אם הירידה הקוגניטיבית נגרמת על ידי מחלה נוירודגנרטיבית, אין תרופה למחלה, אך ישנם טיפולים שיכולים לעזור להאט את התקדמות המחלה או להקל על הסימפטומים, כמו תרופות, טיפולים תומכים ועוד.

ירידה קוגניטיבית

דמנציה

דמנציה היא מונח כללי המתאר ירידה בתפקוד הקוגניטיבי, כולל זיכרון, חשיבה, שפה ותנועה. דמנציה יכולה להיגרם ממגוון מחלות נוירולוגיות, כגון מחלת אלצהיימר. הסימפטומים של דמנציה יכולים להופיע בצורה הדרגתית או פתאומית.

 

הסימפטומים השכיחים ביותר של דמנציה כוללים ירידה בזיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך, קשיים בחשיבה, קשיים בשפה וקשיים בתנועה - קשיים בהליכה, בשליטה על הסוגרים או בתפקודים מוטוריים אחרים. אבחון דמנציה מתבסס על הערכה של ההיסטוריה הרפואית, בדיקות נוירולוגיות ובדיקות הדמיה.

 

הטיפול בדמנציה תלוי בסוג המחלה. במקרים מסוימים, ניתן לטפל במחלה עצמה, מה שעלול לעצור או להאט את התקדמות המחלה. במקרים אחרים, הטיפול מתמקד בהקלה על הסימפטומים של המחלה. הטיפולים האפשריים לדמנציה כוללים: תרופות, ניתוח וטיפולים תומכים.

דמנציה

צרו קשר

ד״ר סיימון ישראלי קורן לוגו
bottom of page